החלטה בתיק בש"א 8179/01

1. בתיק זה הגיש המשיב 1 תביעה בגין שתי תאונות דרכים, אשר הראשונה שבהן, ארעה ביום 20.8.93 ובמהלכה התנגשו רוכב אופנוע ורכב פרטי. בכדי להיות בטוח שיימצא נמען לתביעתו, הגיש המשיב 1 תביעה הן כנגד נהג הרכב וחברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב והן כנגד "קרנית", לחילופין.

2.  לאחר שהתקיים בפניו דיון בשאלת החבות הביטוחית בתאונה הראשונה, קבע כב' הנשיא ו' זיילר, בפסק דין חלקי, אשר ניתן ביום 10.7.01, כי " התביעה נגד "קרנית"  נדחית, הוצאות ייפסקו בתום הדיון".

3. בקשה זו, אשר הוגשה ביום 24.9.01, היא בקשת "קרנית" כי ייפסקו לטובתה הוצאות בגין ניהול הגנתה בתביעה שהוגשה נגדה על ידי המשיב 1. הסך הכולל אותו מבקשת "קרנית" עבור הוצאות שונות, הוא סך של  37,690.31 ש"ח אותו, לטענתה הוציאה בפועל לשם הכנת ההגנה בתיק זה. לבקשה צורף תצהירו של ב"כ "קרנית" , עו"ד א' בלגה וכן עותק מתדפיס ובו פירוט הוצאות "קרנית".

4. בתגובתו לבקשה טען ב"כ המשיב 1 כי " הסכום בלתי סביר מופרז בגובהו ואינו מוצדק כאשר מדובר בישיבה אחת וסיכומים". עוד טען המשיב 1, כי יש להטיל את תשלום ההוצאות על הנתבעים (המשיבים 7-2) בלבד.  לבסוף טען המשיב 1 כי, על כל פנים, יש להמתין לסיום המשפט ולמצער יש לחכות עד להחלטת בית המשפט העליון בבר"ע אשר הגישו המשיבים 3 ו-4, על פסק דינו החלקי של הנשיא זיילר.

5. משדחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור שהוגשה (ראה החלטת כב' השופטת ד' דורנר מיום 18.12.01) בבר"ע 6825/01), נקבעה ישיבה נוספת לשם דיון בבקשת "קרנית" להוצאות, ובה הוחלט כי ב"כ קרנית ימציא פסקי דין התומכים בטענותיו.

6. ביום 18.9.02 נתקבלו פסקי הדין המבוקשים וביום 31.10.02 התקבלה תגובת המשיב 1. בתגובה זו אימץ המשיב 1 את הפסיקה אשר הוצגה על ידי המבקשת וחזר על עמדותיו בתגובה לבקשה, תוך שהוא מציין כי אף שסכום ההוצאות המבוקש הוא סכום מוגזם, בנסיבות העניין, הרי שיש להשאיר הדבר לשיקול דעתו של בית המשפט.

7. כל תגובה  אחרת, מטעם המשיבים 3-4 או אחר, לא הוגשה עד היום.

8. ביום ט"ז בחשון, תשס"ה (31.10.2004) ניתן פסק דין חלקי ביחס לנתבעים    3-1. בפסק הדין נקבע כי הנתבע 1 (המשיב 2) אחראי ל-5% מן הנזק; הנתבע 2 (משיב 3) אחראי ל 85% מן הנזק, אשר ישולם, אל פי הצהרת עו"ד מוקדי, ב"כ הנתבעים 3-2, על ידי הנתבעת 3; ולתובע אשם תורם של 10% (עמ' 537 לפסק הדין).

9. ביום 4.6.06 הגיש, עו"ד א' בלגה, ב"כ "קרנית", בקשה למתן החלטה בבש"א 8179/01, היא הבש"א אשר בכותרת.

10.  בהודעת נשיא בית המשפט העליון בדבר קביעת שכר טרחת עו"ד אשר פורסמו בפ"ד נא(1) עמ' 1 נכתב כדלקמן:

"1. בקביעת שיעור שכר-טרחת עורך-דין רשאי ית המשפט להביא בחשבון הסכם שכר-טרחה בכתב שנערך בין עורך-הדין ללקוחו שהוגש על ידי עורך-הדין במהלך סיכומיו שבעל-פה או צורף לסיכומיו שבכתב.

2. אין בהודעת נוהל זו כדי להטיל חובה על  עוך-הדין להגיש הסכם שכר-טרחה כאמור, או לצרפו לסיכומיו, ואין בה כדי לקבוע מה, אם בכלל, המשקל שיש לייחס להסכם בקביעת שיעור שכר-הטרחה."

11. בבש"א אשר לפנינו, לא צרף ב"כ "קרנית" את הסכם שכר הטרחה אשר נחתם בינו לבין מרשתו. עם זאת, כפי שצוין לעיל, צורפו לבקשה, תדפיס ההוצאות וכן תצהירו של ב"כ "קרנית", על גובה שכר-טרחת עורך-דין, אשר נגבה ממרשתו בתיק זה. דומה, כי התדפיס והתצהיר, מקיימים אף הם את הרציונאל העומד מאחורי הנחיות נשיא בית המשפט העליון, והוא כי שכר-הטרחה וההוצאות ישלמו בהתאם להוצאות ולשכר-הטרחה אשר שולמו בפועל (על כך ראה את החלטתי המפורטת בבש"א 1692/05 מזרחי נ' חסיד).

12. אומנם, בתגובות אשר הגיש, טען המשיב 1, כי מדובר בסכום מופרז, אך לא פירט על מה מבסס הוא טענה זו,אך יודגש כי לבסוף השאיר את נושא גובה הסכום לשיקול דעתו של בית המשפט.

13. בהעדר תגובה מהמשיבים האחרים, ובהעדר ראיות אחרות, יש לקבל את הצהרות ב"כ "קרנית" בדבר ההוצאות אשר הוציאה מרשתו לשם ניהול ההגנה בתיק העיקרי ת.א.1738/98, ולפסוק למבקשת הוצאות ושכר טרחת עורך-דין, בהתאם להוצאות אשר הוציאה בפועל.

בהקשר זה יש לציין, כי בהחלטתה מיום 18.12.01, לא פסקה כב' השופטת דורנר הוצאות לזכות המבקשת בהליך שהיה בבית המשפט העליון.

14.  על המשיבים 4-1 לשלם למבקשת סך של 37,690.31 ש"ח שהוא משוערך להיום מיום הגשת הבקשה, דהיינו: סך של  50,364 ש"ח .

15. חלוקת תשלום ההוצאות ושכר-הטרחה למבקשת, תעשה בהתאם למפתח חלוקת הנזק, אשר נקבע בפסק הדין החלקי מיום 31.10.04. קרי: המשיב 2 ישלם 5% מהסכום האמור; המשיבים 3 ו-4 ישלמו 85% מהסכום האמור; והמשיב 1 ישלם 10% מהסכום האמור.

16. התשלומים יבוצעו  עד ליום 3.9.06 ומיום זה ואילך תתווסף להם ריבית פיגורים על פי חוק.